פסק דין
1.התובעת הינה חברה פרטית. ביום 9.7.95 התקשר מר יעקב בראל עם הנתבע, רשות מקרקעי ישראל (מקודם- מנהל מקרקעי ישראל, להלן "הנתבע") בחוזה פיתוח לגבי מגרש הידוע כגוש 4939 חלקה 3 מגרש 2045, באזור התעשיה גן רווה (להלן "המגרש").
ביום 14.4.99 התקשרה התובעת עם בראל לרכישת נכס מסחרי באותו מגרש, הכולל שלד מבנה בן 3 קומות ומרתף והיתר בנייה- תמורת סכום של 1,000,000 $.
2.ביום 7.12.09 שלחה התובעת את עותק הסכם ההתקשרות לנתבע וביקשה ממנו לרשום את קיומו בספריה. ביום 8.12.09 אישר הנתבע בחותמת "נתקבל" את המכתב.
ביום 18.1.00 דרש הנתבע מהתובעת כי תמציא לו מסמכים לבצוע העברת הזכויות על שמה.
3.כארבעה חודשים לאחר מכן, באפריל 2000, הודיע הנתבע לתובעת כי דו"ח פיקוח שנערך במקום מצא כי השלד שנבנה על המגרש איננו תואם את תכניות הבניה שהוגשה לו, וכל עוד לא תוגשנה תכניות מתוקנות- לא תאושר העברת הזכויות במגרש אל שם התובעת.
4.על חשבון עסקת המכר שילמה התובעת לבראל 763,000 ₪. בנוסף, השקיעה לטענתה בבניה סכום נוסף של 100,000 ₪. עסקת המכר לא הושלמה והתובעת ביקשה לאכוף על בראל את ההסכם, או לבטלו, ולקבל חזרה את הכספים שהשקיעה בעסקה, ופיצוי על נזקיה.
במהלך הדיונים בבקשה שהגישה התובעת לקבלת מסמכים מבראל, נודע לה כי המגרש כבר נמכר פעם נוספת, לצד ג'. הואיל ובראל ביקש להכריז על עצמו כפושט רגל- לא זכתה התובעת לקבל את כספה, או חלק ממנו- חזרה.
5.בשנת 2005 פנתה התובעת לנתבע לקבלת מסמכים. בתשובה נענתה כי אין הנתבע רשאי להמציאם, אלא עפ"י צו של בית משפט. בפגישה שנערכה בין נציג התובעת לנציגי הנתבע התגלה לתובעת כי כל המסמכים הקשורים בתיק המנהל הוצאו ממקומם. לטענתה, התרשל הנתבע בעת שלא מנע מבראל לבצע עיסקה סותרת במגרש מבלי להודיע לה על בקשה שהוגשה על ביטול העסקה הקודמת ו/או על הגשת בקשה לאישורה של העסקה החדשה- לצד ג'.
6.לשיטת התובעת, ההערה אשר נרשמה אצל הנתבע על בקשה להעברת זכויות כמוה כהערת אזהרה בפנקס רישום המקרקעין, שאין למחוק אותה מבלי לקבל את הסכמת המוטב להערה או את אישור בית המשפט.
לטענתה, לא הסמיכה את עו"ד מרום ולא נתנה לו כל הסכמה להודיע לנתבעת על ביטול העסקה, והנתבע מצידו, בעת שקיבל הודעה כזו, אמור היה ליידע את התובעת על דבר קבלתה.
7.לטענת התובעת, בגין רשלנותו, על הנתבע לפצותה בגין נזקיה הכוללים את השבת הכספים ששילמה לבראל, כמו גם הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בגין הפרתו, ופיצוי נוסף בגין נזק לא ממוני.
סכום התביעה הועמד על 1,500,000 לצרכי אגרה.
8.התביעה הוגשה גם כנגד עו"ד מרום, אשר ייצג את התובעת ואת בראל בעסקת המכירה, בדיעבד התברר כי ברח לחו"ל, הושעה מלשכת עורכי הדין לצמיתות וככל הנראה אף ריצה עונש מאסר.
9.טענות הנתבע
לטענת הנתבע, מתוך המסמכים שהוגשו עלה כי בעת ששלחה התובעת את הודעתה על העסקה- זו כבר לא הייתה בתוקף.
הנתבע אינו מכחיש כי קיבל מהתובעת את ההודעה מיום 8.12.99 על הסכם הרכישה עם בראל והוא אף מודה כי ענה ודרש כי יומצא לו טופס מסודר, חתום על ידי שני הצדדים, או מיופה כוחם שאליו יצורפו כל המסמכים הנוספים הנדרשים לצורך העברת זכויות והכוללים החלטת החברה בקשר לרכישה, אישור על תשלום מיסים וכיוצ"ב. עוד הודה כי שלח מכתב נוסף, בו הודיע לתובעת כי דו"ח הפיקוח הראה אי התאמה בין התכניות שהוגשו לבניית חלק המבנה הקיים בשטח, ולפיכך נדרשה להמציא גם תכניות מתוקנות.
10.ביום 7.5.00 ביקש בראל וקיבל, אישור זכויות המעיד על זכויותיו במגרש. באישור זה נרשם כי קיימת בקשה להעברת זכויות אל שם התובעת. למחרת, פנה עו"ד שוטון, בשמו של בראל לנתבעת וציין כי הסכם המכר עם התובעת לא דווח לרשויות המס ולא קוים. עוד ציין עו"ד שוטון כי ביום 13.7.99 נחתם הסכם נוסף עם התובעת, בו התחייבה להשלים היתרה סכום של 275,000 $ שאם לא כן- יבוטל ההסכם.
לטענת הנתבע, הודיע לו עו"ד שוטון כי שלח לתובעת הודעת ביטול עוד ביום 10.11.99 דהיינו, קודם שהגיע הודעת התובעת המדווחת על העסקה- לנתבע. עוד הודיע כי למיטב ידיעתו בראל איננו חתום כלל על העברת הזכויות.
11.ביום 22.5.00 הודיע עו"ד מרום, הנתבע 2, לנתבע כי הסכם המכר בין התובעת לבראל בוטל- ולפיכך בטל אף יפויי הכוח שהיה בידו. באותו יום, הגיע לנתבע בראל עצמו, הודיע על הביטול וטען כי ממילא לא חתם על בקשה להעברת זכויות, ולפיכך לא מונחת כל בקשה כזו אצל הנתבע ויש למחוק כל הערה בעניין.